אפקה - מכללה אקדמית ל הנדסה ב תל אביב מדינת ישראל - משרד הביטחון איתור ברשימת הנופלים  עיריית רעננה משרד החינוך מחוז המרכז  Data | Tools | Maps | Last Survivors | Yad Vashem | Forum | Help
א-ד | ה-ט | י-נ | ס-צ | ק-ת

Sunday, August 13, 2006

חללי נצר אחרון

עטרה אברמסון, צפורה יעקובוביץ' ורחל הילר ניצלו ממחנה ההשמדה אושוויץ. רחל מינס הגיעה לארץ ישראל אחרי ששרדה את גטו קובנה. אסתר קויפמן וחיה וסרטיל עלו בספינות מעפילים. שש הנשים היו נצר אחרון למשפחתן, האחרונות ששרדו מהתופת הנאצית. שש הנשים נהרגו ביום אחד, ה-13 במאי 48', לאחר שאנשי לגיון ירדני פוצצו את המבנה שבו הסתתרו בקיבוץ כפר-עציון הנצור. עם מותן נמחה גם זכר המשפחות מהן באו. 275 לוחמים ולוחמות הר"מ נהרגו בקרבות והיו נצר אחרון

בלוג מיוחד זה ינסה למצוא כל שביב מידע אודות קרובי משפחות חללי "נצר אחרון" בעזרת: תלמידים, גניאלוגים וכל מי שמעוניין להשקיע מזמנו וכשרונו כדי לעשות עבורם את המעט שביכולתנו לעשות בעזרת האינטרנט ומאגרי המידע שפורסמו בשנים האחרונות

איך מתחילים
דפדפו ברשימות הנופלים המסודרות ע"פ שמותיהם, בכל דף שמות ותמונות .
לחלק מהשמות התווסף קוד ניצול RelatioNet המציין את העובדה כי לניצול זה כבר הוקם אתר אינטרנט מסוג "בלוג", הקשה על הקוד תציג את האתר הכולל את כל המידע שנאסף עד עתה.
בסוף כל מאמר תמצאו את המילה הערות Comments באמצעותה אפשר להוסיף מידע אודות החלל.שם חלל ללא קוד משמעותו כי לחלל זה אין עדיין אתר אינטרנט [בלוג] ואם תרצו תוכלו להציע להקים לו אתר.לשם כך יהיה עליכם לכתוב לנו ל zvi@afeka.ac.il ולתאר לנו את הסיבות ואת הקשר שלכם לחלל וכן כמה פרטי התקשרות [דואר אלקטרוני, פקס, טלפון]

אברמוביץ אברהם Avrahmovitz Avraham RelatioNet AV AV 27 KO CZ
אברמוביץ משה
אברמסון עטרה קריינדיל
אדלר מיכאל
אדלר מרדכי "מורדי", גיורי
אהרן אליהו בודי
אובגוש אברהם
אומשיוב ישראל
אונגר מנחם
אוסמו יוסף פפי
אופיר צבי
אייזנברג בנימין-אריה יורק
איתן [ אוטנהיימר ] בצלאל ואורי [ אחים ] RelatioNet EI BE 23 ST GE Eitan [ Ottenheimer ] Betzalel & Uri
אלבסן אברהם
אנגל יוסף
ארבסט גרשון
אשר אברהם ללוש

בובר יעקב
בוימינגר יוסף קז'וק Bauminger Joseph RelatioNet BA JO 28 PR PO
בוקי שמואל
בירנבוים ראובן רומק

בלט אברהם
בן-שמחה פרידזון שלום
בראון יוסף
בראונר יעקב
ברנר יעקב
ברנשטיין גרישא

גוטמן מרדכי
גוטרמן מנחם
גולד שלמה-אריה
גולדמן חוה
גורפינקל ד"ר שלמה
גיגר שאול פלי
גיטלמן שלמה סיומה
גלבר מרדכי
גלזר משה-דויד
גלמן מאיר
גנסלר דוב ברלה
גנץ מרדכי
גרובר חנן
גרומן שמואל
גרוס זאב וולף
גרוס מאיר וילי
גרין ירקוני יצחק
גרינברג מאיר
גרינשפון בנימין

דבורצקי חיים ליוקה Dvoretzky Haim RelatioNet HA DV 27 IW PO
דוידוביץ גילה
דוידוביץ מתתיהו
דויטש אברהם
דויטש אליהו דוצי
דויטש גיאורג-סטפן-גדעון
דיטריך פרץ גרהרד
דפנר אברהם

Friday, April 22, 2005

היערכות יישובי החזית ב 14 במאי 48

ב – 14 במאי 1948(ה' באייר תש"ח) כמה שעות לפני תום המנדט הבריטי התאספה במוזיאון תל אביב, מועצת העם והצהירה על הקמת המדינה. היא הכריזה על עצמה כעל המועצה המדינית הזמנית ועל מנהלת העם, הכריזה כעל הממשלה הזמנית של המדינה היהודית – מדינת ישראל. החלטה זו באה אחרי ימים של התלבטויות קשות לגבי הסיכונים והסיכויים הטמונים בהכרזה זו. למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב לארץ, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות. ההחלטה התקבלה בשמחה רבה על ידי היישוב היהודי בארץ אך נדחתה על ידי ההנהגה הערבית, וכבר באותו לילה פרצו מאורעות דמים ברחבי א "י המנדטורית. בראשית חודש אפריל, 1948 בעיצומה של המלחמה שהתנהלה ברחבי הארץ בין תושביה הערבים לבין תושביה היהודים - הודיעו הבריטים כי יפנו את צבאם מן הארץ ב- 15 במאי 1948.
כיצד נערכו הישובים בחזית ? כמה ואיזה נשק היו בהם ? איך השתלב צה"ל בהגנת היישובים ?

Thursday, April 14, 2005

יצחק פונדק - ניצנים


The battle still rages - the story of an israeli war survivor
By Avihai Becker


The surrender of Israeli forces at Nitzanim in the War of Independence continues to seethe and resonate as though it had happened yesterday. In the War of Independence Yitzhak Pundak was the commanding officer of the Givati Brigade's 53rd Battalion. He was responsible for four border kibbutzim - from west to east, they were Nitzanim, Negba, Gat and Galon. The Egyptian Army captured Nitzanim, which lies just east of the Mediterranean, near Ashkelon, on June 7, 1948, in a battle which many in Israel saw as a humiliating surrender. Thirty of the kibbutz defenders were killed in the battle, and 105 surrendered and were taken to Egypt as prisoners of war. Only four succeeded in getting through the Egyptian lines and escaping More...

Wednesday, April 13, 2005

שמעון אבידן - מפקד חטיבת גבעתי


SOLDIERS, COLONEL SHIMON AVIDAN AND AUDIENCE
אוסף התצלומים הלאומי



חטיפות לשם הסגרה לבולשת הבריטית
בעדותו שמעון אבידן, שעמד בראש הסזון: 3
...בדרך כלל לא היתה הסגרה ישירה, פרט למקרה אחד, שבו נטלתי על עצמי את האחריות ושחררתי את מפקד הפעולה מכך. אחרי שכוחותינו הקיפו את הבית שבו נמצא מרידור - סגן מפקד האצ"ל - נכנסתי עם קצין בריטי וארבעה סמלים והם אסרוהו בנוכחותי. אחד הטעמים לכך היה שרציתי להבטיח שלא יקרה מעשה רצח נוסח שטרן, אך גם רציתי להיות בטוח שהוא ייאסר סוף סוף".

הקסטל - משלט בדרך לירושלים
למטרה זו תוכנן מבצע "נחשון", שהיה המבצע הגדול הראשון של ה"הגנה", ובו השתתפו בפעם הראשונה כוח בסדר גודל של חטיבה, בפיקודו של שמעון אבידן, מפקד חטיבת גבעתי. החטיבה הורכבה משלושה גדודים ומנתה כ- 1,500 חיילים, שאורגנו במיוחד לצורך המבצע

קובנר? הוא מילא תפקיד שולי

ניצנים 48

ניסן רזניק, העד האחרון מבין מפקדי המחתרת היהודית בגטו וילנה, מפרסם ספר זיכרונות אחרי שנות שתיקה ארוכות וגרסתו שונה לגמרי מהמקובל. רזניק טוען שאבא קובנר, האיש שההיסטוריונים רואים בו מנהיג מחתרת חשוב, לא היה שותף להקמת המחתרת ואיבד את השפעתו לאחר הבריחה ליערות. בוויכוח הזה חשיבות רבה גם למפגש הבא של השניים, כשרזניק היה אחד מחברי קיבוץ ניצנים, שנכנעו למצרים, וקובנר האשים אותם בבגידה

המלחמה בניצנים 6 ביוני 48
באותה עת היו בקיבוץ 141 לוחמים: 67 חברי משק מתוכם 10 חברות, היתר אנשי גבעתי, ברובם לא מנוסים במלחמה וללא נשק. היו מעט תת-מקלעים ומרגמה אחת, נשק אחד אנטי טנק, רימונים ובקבוקי מולוטוב מאולתרים. מכשיר הקשר היה מקולקל ומכשיר אחר שהובא במקומו התקלקל. הכוח המצרי היה גדוד חי"ר מצוייד היטב עם תותחים, טנקים ועוד

חזית הדרום
חטיבת גבעתי, מטה קרבי
כשלון
ניצנים נפלה

עדיין חסר הדו"ח המהימן. טרם הגיעו לידינו כל הפרטים הנותנים רשות
לערוך סיכום קרבי. לא כל שכן לחרוץ משפט סופי. אי לכך לא האשמה
אנו באים להעלות, אלא אמירת דבר שהשעה מחייבת מול אסונות
העלולים להתרגש עלינו בימים הבאים, בשעה הקרובה. ואם גם יהא
הדבר נוקב ואכזרי הכרח הוא להגידו כבר עכשיו, נוכח סכנת הבאות:
נפילת "ניצנים" - כשלון הוא. כשלון חמור.
והכשלון לא בנפילת הנקודה.
לא הראשונה בנופלים "ניצנים": כי מועטים מול רבים עמדנו. כי דלים
מול כבדי -ציוד היינו.
כי אזרחים מתגוננים מול צבא-פולשים סדיר נערכנו.
כי נקודה בודדת ומבודדת עמדה מול בסיס של טור משוריין.
ושמא לא האחרונה שתנגף, עד לא נבשיל בכוח ציודנו העולה וההולך,
כדי הפעלת מלוא המחץ של הצבא העברי לקטול את האויב עד חרמה
ולשחרר ישובים מבודדים מהתקפת טירור, ערים - מפחד פצצות, ואת
אדמת ישראל כולה - מפולשים ואויב.
כי תבוא שעת העדיפות המלאה, והיא קרובה לבוא, קרובה מאוד. אולם
עד-עת, עד אז, לא נחדל מלהכות באויב - לבל יקדימונו להשמיד - ביד
חזקה, בתבונה רבה, בכח האין-ברירה, בכח חירוף-הנפש, בכח העוז
העילאי של איש המגן העברי:
כמעטים מול פולשים רבים.
כדלים מול אדירי האינטרוונציה.
ולא יכלו לנו. אל חומת רוחו הבלתי-נכנעת של איש המגן העברי נופצו
עד עתה כל מזימותיו של האויב. אדמת מדינתנו הקמה בידינו היא.
ויתרה מזו.
ואם יש והאויב בנחשוליו גבר לזמן-מה על ישוב קטן, ונצור - הוא שילם
במאות רבות של חללים, אל כל אבן בודדת שלנו הוא הקיז מדמו.
והוא נאלץ לחשוב ולחשב את מחיר "נצחונותיו", וזה חשבוננו.
ב"ניצנים" עלול היה האויב, לראשונה, ללמוד - דבר חמור ומפתיע - כי
אפשר לו לשבור את חומת ההגנה של ישוב עברי תוך שעות ספורות,
ולהכניעו ולשבות את לוחמיו.
איך קרה הדבר שכך נפלה "ניצנים" - עדיין סתומה פרשה דרמטית זו,
אך סכנת המערכה פעורה לפנינו:
הלוחמים בחזית הדרום, חיילי החטיבה, מגיני הישובים! שעת הכניעה
של "ניצנים" - היא שעה של צער רב ושל חשבון בפש עמוק ונוקב -
וחשבון נפש מלא אומר: בית אין מגינים על-תנאי, הגנה - משמע:
להכין את ההגנה.
להכין : בכל כוחות הגוף והנפש!
ואם יפקוד הגורל:
טוב ליפול בחפירת הבית מלהיכנע לפולש רצחני
להיכנע - כל עוד חי הגוף והכדור האחרון נושם במחסנית - חרפה היא:
לצאת אל שבי הפולש - חרפה ומוות!
זאת ועוד:
בעשרות קרבות, מבחנים ומבצעים, בדם חללים נועזים ויקרים קנינו את
האמונה והבטחון הזה כי אנחנו יכולים לעמוד מעטים מול רבים.
בנשק קל ביד נאמנה - מול ציוד כבד ביד שכירים.
בבקבוק - מולוטוב ביד נועזה מול טנק עיוור.
כל עוד לא התערער בנו בטחון זה - ששורשו אמונה בהכרת האדם העברי
המגן על ביתו - לא יוכל לנו האויב, לא יוכל !
וככל שנתמיד לעמוד בכל נקודה ונקודה, וככל שנקיז את דמו של
המתקיף את עמדות המגן שלנו - כה תקצר הדרך, כה יקרב יום המחץ
העברי הגדול.
רק ללחום, ללחום וללחום! בכל האמצעים, בכל התנאים, בלי תנאי, בלי
חשבון - בכל כוחות הנפש -

כי לנו הנצחון, וקרוב הוא
9 .6. 48 גבעתי - מפקד החטיבה


מתוך: "ניצנים, קיבוץ שנבנה פעמיים"/ צביקה דרור

אבא קובנר - הכרוז הראשון

"כל אשר הוצא משערי הגיטו לא
חזר עוד. כל דרכיו של הגסטאפו
מובילות לפונאר. ופונאר היא מוות!
המהססים! השליכו מעליכם כל אשליה-
ילדיכם, בעליכן, ונשיכם אינם עוד.
פונאר אינו מחנה- שם נורו כולם. היטלר
זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על
יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור.
אל נא נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים
אנו וחסרי מגן, אולם התשובה היחידה
לאויב היא התנגדות! אחים! מוטב ליפול
כלוחמים בני חורין מלחיות בחסד
מרצחים. להתגונן עד הנשימה האחרונה".
אבא קובנר 1 בינואר 1942 , גטו וילנה.

"לפני חמישה חודשים לא האמנתי, כי
בדרכים השוממות עוד יתקבץ מחנה כה
גדול של אחרוני הלוחמים מעשרות
יערות וערים. לפני שנתיים לא האמין
כמעט איש מאתנו, שעוד ניפגש בכלל.
רצינו אז רק למות. אך למות כדי שנישאר
חיים בזכרונכם. הם, האגשים, לא חשבו
כי יבלו את העת, ושנשארנו בחיים. הרי
רק סתם מקרה הוא, אף-על-פי שלחמנו
באויב עם נשק ביד."
אבא קובנר בשיחה עם אנשי
"הבריגדה היהודית" באיטליה יולי. 1945

תבנית ליצירת בלוג "נצר אחרון" רילשיונט

תוכל להשתמש בתבנית זו כדי לפרסם בלוג "נצר אחרון" רילשיונט באינטרנט
התבנית ניתנת להורדה בכתובת הבאה http://www.relationet.net/NezerBlogTemplate.doc
א. העתק את הקוד בשלמותו ממסמך הוורד שפתחת (Ctrl - A, Ctrl - C)
ב. היכנס לבלוג שלך באמצעות שם וסיסמה
ג. בחר בלשונית Template, היכנס לתיבת הקוד, בחר את כל הקוד הקיים והדבק את הקוד שטענת קודם במסמך הוורד (Ctrl - A, Ctrl - V)
  • בקוד שבקובץ הוורד סומנו כמה חלקי קוד בצבע, תוכל להחליף את התמונות המתגלגלות אם תשנה את כתובת התמונה, תוכל לשנות את המידע המקושר לתמונה אם תשנה את הכתובת אליה מקשרת התמונה תוכל לשלוט בגודל התמונה המתגלגלת בעזרת שינוי רוחבה.

ד. שמור בעזרת הלחצן האדום "Save Template Changes"
ה. פרסם מחדש בעזרת הלחצן Republish
ו. רענן את הדף בעזרת המקש F5



תבנית פרטי המראיין, החלל וקרוביו בבלוג נצר אחרון


תוכל להשתמש בתבנית זו כדי למלא את הפרטים באנגלית אודות המראיין, החלל וקרוביו
עזרה כיצד למלא את הפרטים תמצא במדריך למראיין
אם לניצול קרובים רבים, תוכל להעתיק ולהדביק את הקטע הנוגע לפרטי הקרובים ככל שתצטרך
את התבנית תוכל להוריד בכתובת הבאה
www.relationet.net/survivetemplate.doc

תן למאמר הראשון כותרת שתכיל את שם משפחתו ושמו הפרטי של החלל באנגלית
העתק את כל הקוד הנמצא ב
www,relationet.net/survivetemplate.doc
בחר במצב Edit HTML והדבק לתוך תיבת העריכה
עבור למצב Compose ומלא את כל הפרטים
מידע חסר סמן ב X
פרסם מחדש בעזרת הלחצן Publish Post







RelatioNet AA BB 11 CC DD
Full Name (Soldier)


Interviewer:

Full Name/s
Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000
Mobile: +972-972-052-3333333 Email: aaa@bbbbbb.net
ICQ: No
Messenger: No

Address: Town Country



Soldier:

Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Death Place: Town Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year


Relatives:

Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship

Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net


Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship

Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net

Tuesday, April 12, 2005

תבנית פרטי המראיין, הניצול וקרוביו בבלוג רילשיונט - RelatioNet Blog Details Template

תוכל להשתמש בתבנית זו כדי למלא את הפרטים באנגלית אודות המראיין, הניצול וקרוביו
עזרה כיצד למלא את הפרטים תמצא במדריך למראיין
אם לניצול קרובים רבים, תוכל להעתיק ולהדביק את הקטע הנוגע לפרטי הקרובים ככל שתצטרך
את התבנית תוכל להוריד בכתובת הבאה
www.relationet.net/survivetemplate.doc

תן למאמר הראשון כותרת שתכיל את שם משפחתו ושמו הפרטי של הניצול באנגלית
העתק את כל הקוד הנמצא ב
www,relationet.net/survivetemplate.doc
בחר במצב Edit HTML והדבק לתוך תיבת העריכה
עבור למצב Compose ומלא את כל הפרטים
מידע חסר סמן ב X
פרסם מחדש בעזרת הלחצן Publish Post





RelatioNet AA BB 11 CC DD
Full Name (survivor)


Interviewer:

Full Name/s
Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000
Mobile: +972-972-052-3333333 Email: aaa@bbbbbb.net
ICQ: No
Messenger: No

Address: Town Country



Survivor:

Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net



Relatives:

Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship

Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net


Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship

Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead -
Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net

Monday, April 11, 2005

מירה בן ארי - כל עוד הכדור האחרון נושם במחסנית..




צילום: מארכיון המשפחה

האלחוטאית מירה בן-ארי עם בנה דני בן השנתיים


מירה - אתר "יזכור" - משרד הביטחון


לאחר קרב קשה ורב נפגעים מול כוחות מצריים עודפים החליט מפקד הקיבוץ, אברהם שוורצשטיין, להיכנע. בעודו נושא ממחטה לבנה ירה בו קצין מצרי. מירה, האלחוטאית שלו, חשה לעזרתו ומשראתה כי לא תוכל לסייע לו כיוונה את אקדחה לעבר הקצין המצרי, הרגה אותו ונהרגה מיד מיריות חבריו.
המטרה: תל אביב אמנון קפליוק על ספרו של רם אורן. הוצאת קשת, 352 עמ'
זמן אשה – גבורתה של מירה בן ארי,
בין אשדוד לניצנים - טבע ומורשת קרב
מי הם הקצינים?
קצין האס.אס לשעבר... הוא לא אחר ממח"ט גבעתי הראשון ומקימה- שמעון אבידן (קוך). אבידן נולד למשפחת סוחרים יהודים ענייה, בן 15 היה כאשר הצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. בגיל 20 הוטל עליו ע"י המפלגה הקומ' להסתנן לשורות המפלגה הנאצית. בשנת 1933 שימש אבידן מפקד המחנה הנאצי "לחינוך מחדש..." על שם הורסט וסל ליד העיירה וייסמר. המחנה נועד להכשיר חניכו כחברי המפלגה הנאצית . בכירי המפלגה הנאצית ניבאו לו עתיד מזהיר, איש לא ידע כי מדובר ביהודי המרגל עבור הקומוניסטים. תווי פניו האריים, עינו ושערו הבהיר בלוית הציטטות שהרבה להביא מספרו של היטלר "מיין קמפף" סייעו לו להסתיר את מוצאו.כאשר נחשפה זהותו ע"י הגסטפו, חצה בחשאי את הגבול לצרפת והגיע בדרך לא דרך לארץ ישראל. בחורף 34 הצטרף לקיבוץ איילת השחר משם עבר לעין השופט, הפך לחבר פעיל בהגנה ובפלוגות הלילה של וינגיט. במלחמת העולם השנייה כיהן כמפקד " המחלקה הגרמנית" של הפלמ"ח. בן גוריון מינה אותו בעת הקמת חטיבת הדרום לעמוד בראשה. החטיבה נקראה בשם הקוד של אבידן בהגנה - "גבעתי".
קצין המורל: היה כמובן אבא קובנר. סופר ומשורר מפקד המרד בגטו וילנה, אשר הגיע לארץ במטרה לגייס תמיכה בתוכניתו לבצע מעשה נקם בנאצים. אך נשאב ע"י אבידן לשירות בחטיבה כקצין המורל. החטיבה הייתה ערב רב של חיילים והצורך להחדיר בהם רוח לחימה ומוטיבציה הוטל עליו. אבא קובנר חתום על עשרות רבות של "דפי קרב" רווי להט וחימה. פרסומים חטיבתיים אלו זכו לאהדה גם בקרב הישוב כולו והשיגו יעדם מעל המצופה, דמותו השנויה במחלוקת של קובנר צריכה להבחן בראי התקופה ומאורעות אותן נאלץ לחוות.
מה גרם למוחמד לכתוב הדברים ?
במארס 1948 שמונה שבועות לפני הפלישה המצרית לארץ, התלווה העיתונאי המצרי מוחמד הייכל אשר נשלח מטעם עיתונו לסקר את הכיבוש הצפוי של ארץ הקודש ע"י "לוחמי האל" המצרים, לסיור שטח בהול שערך מפקד גזרת מג'דל - (היא אשקלון) טארק ביי אל-אפריקי, מינויו של המופתי ידידו. השניים יצאו בלוית כוח גדול לאתר המארב הכושל לשיירת אספקה לקיבוץ ניצנים המכותר. בין הגבעות החוליות סמוך לדרך המוליכה מקיבוץ ניצנים לבאר טוביה נפגשו בכוח המצרי שהשתתף במארב. המראה שראה הייכל זעזע אותו עמוקות. השיירה אשר כללה בסה"כ שני משורינים בהם 12 לוחמים מגדוד 53 של גבעתי ומשאית האספקה נהוגה בידי אליקים בן ארי נקלעה למארב מצרי מתוכנן, אש תופת נפתחה על כלי הרכב אשר ניסו לחזור על עקבותיהם אך שקעו בבוץ. ניסיון החילוץ של המשורינים ע"י המשאית תחת אש לא צלח הכבל נקרע, אליקים במשאית מנוקבת הקליעים והצמיגים הקרועים הגיע לבסוף לניצנים. בקרב גבורה ללא כל סיוע הצליחו להגן על עצמם קומץ הלוחמים במשורינים במשך שעות רבות, בקרב הלוחמים היו פצועים והרוגים אך למרות התופת לא נכנעו והחזיקו מעמד. במהלך הקרב הסתערו כמאה תוקפים מספר פעמים על השיירה אך נכשלו... למרות הכוח הגדודי העדיף שעמד לרשותם ומפקדם הבריטי (העריק, שנהרג באחת ההסתערויות), נכשלו ניסיונותיהם. לבסוף לאחר השעה 3 אחה"צ חולצו הלוחמים ע"י תגבורת שהגיע בקרב החילוץ נפלו עוד שלושה לוחמים. הרוגים ופצועים ערבים רבים היו פרוסים מכל עבר כלי נשק תחבושות וציוד רפואי רב. הזעזוע גרם להייכל לכתוב מאמר מערכת נוקב אשר צוטט למעלה. והיווה ראשיתה של סידרת כתבות בנושא הלחימה בארץ ישראל. כותרת סידרת הכתבות היתה "להבות בארץ הקודש" והיא העמידה את הלחימה המצרית שבפתח, באור ראליסטי ועגום למדי.
מהו המקום עליו צופים הקצינים ? והכי חשוב, מהו המאורע הדרמטי העומד להתרחש בכל רגע ? המקום, גבעה הצופה ממרחק על קיבוץ ניצנים סמוך לצומת אשכולות של היום. ( לא להתבלבל מיקומו של קיבוץ ניצנים ב-48 היה סמוך לכפר הנוער ניצנים של היום) הזמן, יום א' השישי ביוני 1948. שעת דמדומים, המצרים מצויים בעיצומם של ההכנות לתקיפת הישוב. כוח פריצה גדול בסיוע טנקים שריוניות וארטילריה כבדה נערך משלושת הכיוונים. כוח החיפוי החמוש במקלעים כבדים מתמקם על גבעה חולשת במרחק 200 מ' מגדר הקיבוץ. כוחות מצריים שטפו זה מכבר את אשקלון ואשדוד מצבה של חטיבת הנגב רע מאד. אבידן וקובנר צופים על הישוב המכותר, האם הבינו את חומרתו של המצב? אבידן, ניצב בפני אחת ההחלטות הקשות בחייו. הקרבת הפרט על מזבח הכלל.. תשובות חלקיות בהמשך. חמישה חודשים קודם לכן. בינואר 48 , מגיעה מחלקת לוחמים מגדוד 53 בפיקודו של אברהם שוורצשטיין של גבעתי לתגבור ניצנים. הקיבוץ שינה פניו. בגינות הירק נחפרו תעלות. גדרות נוספות נפרסו, שקי חול נערמו בכל עמדה. המוקשים הבודדים שהיו ברשות המגינים הוטמנו. עבודה ותנועה בחצר הקיבוץ הפכה יותר ויותר קשה עקב אש צלפים ומרגמות מצריות. תעלות מקשרות נחפרו בין מבנה האבן הגדול לבית התינוקות, ולאזור האהלים. רוחם הנפולה של אנשי הקיבוץ נשענה על ההתרחשויות הקשות סביב, שירת אספקה לא הגיע זמן רב והמזון הלך ותמעט, הסיוע בכלי נשק וחיילים נוספים שהיה כה נחוץ לא הועבר. הצבא המצרי שטף את ניצנים בדרכו צפונה. ניצנים לא נכבשה במהלך ההתקדמות המהירה צפונה. עתה, לאחר שהתבצר הכוח המצרי בקו אשדוד גשר עד-הלום, התפנו המצרים לפרק את כיסי ההתנגדות בעורפם. ניצנים קיבלה עדיפות גבוהה עקב מיקומה סמוך לציר התנועה צפונה. נצורים ומנותקים מאספקה ומתחמושת וכלי נשק שהיו כה קריטיים לעמידתם מקבל המפקד אברהם.ש החלטה הכרחית, למלט מיד את הילדים והאמהות צפונה לבאר טוביה. רופא הקיבוץ נותן לכל ילד גלולת הרגעה בכדי שלא יבכו במהלך המסע הלילי ובכך יגלו את השיירה למצרים. בחסות החשיכה יוצא הכוח של גבעתי בראשותו של אברהם למסע הארוך. "מבצע תינוק" כפי שכונה מאוחר יותר עובר בהצלחה . לא לפני שחולפות להן שעות קשות ביותר על מירה בן-ארי בת-26 האלחוטנית של ניצנים. מירה מסרה את בנה היחיד דני בן השנתיים לידו של אברהם בכדי למלטו מהקרב הצפוי ( תמונתם המרגשת צורפה עבורכם כרמז). מבעלה אליקים אשר יצא בשיירה האחרונה מניצנים לפני חסימת הדרך, נפרדה בעל כורחה לפני זמן רב. אומץ, תפקידה החיוני כאלחוטנית היחידה היודעת כיצד לתפעל את המכשיר והאמונה בכוחו של הישוב לעמוד בהתקפה גרמו למירה להישאר בקיבוץ. רק בשעת לילה מאוחרת כאשר חזרו החיילים ממשימתם ודווחו כי הילדים כולם הגיעו בשלום יכלה להירגע. 3 ביוני, העצירה המצרית בפאתי גשר עד הלום המופצץ הביאה את המטכ"ל להחלטה שהגיע הרגע לכבוש את איסדוד היא אשדוד מידי המצרים ובכך לשנות את מגמת המלחמה מהגנה להתקפה. צמרת פיקוד דרום בראשותם של אבידן פונדק ואחרים פנתה לידין מאחורי גבו של י.אלון מפקד פיקוד דרום החדש.. לבטל ההתקפה הצפויה. ללא הואיל. המצרים המחופרים היטב והמצוידים בתחמושת וכמות חיילים עדיפה בהרבה התכוננו היטב הם למדו תנועת הכוחות הישראלים, תצפיתנים זיהו את תנועת הכוחות בשטח החשוף... בחסות החשיכה יצא הכוח הגדול ביותר שהעמיד עד לאותו זמן צ"הל להתקפה. לפתע שיגרו המצרים רקטות תאורה ופתחו בהרעשה יעילה ומדויקת על כוחותינו, ממערב לכביש החוף בדיונות המשתרעות עד לחוף הים הכביד החול העמוק על התקדמותה של חטיבת הנגב כלים שקעו וחילוצם גרם לעיכוב נוראי באיגוף הכוח המצרי. המצרים לא המתינו ופתחו בהסתערות משלהם. הקרב הוכרע באבדות כבדות לצד הישראלי, המורל היה בשפל חסר תקדים. גם מחלקתו של אברהם השתתפה בקרב על אשדוד, משימתם הייתה מארב על הכביש המחבר את אשדוד ואשקלון במטרה למנוע התקדמות אספקה לכוח הלוחם. החיילים הישראלים המוכים נמלטו על נפשם בין הדיונות והמצרים מזנבים בהם, מחלקתו של אברהם לא האמינה מראה עיניה כאשר זיהתה את חיילנו רצים עם חבריהם הפצועים לכוונם. אברהם נתן את פקודת הנסיגה, ויחד עם חילי החטיבה נמלטו אל תוך ניצנים. בין החיילים שהגיעו לניצנים היה המשורר יהודה עמיחי אשר סחב את חברו הטוב שנפצע אנושות על גבו עד לשער הקיבוץ. כאשר נתפנה להגיש לו סיוע מצא שהוא מת. מאוחר יותר כתב עמיחי: ..." נשאתי את חברי על גבי, ומאז אני חש את גופו המת תמיד כמו רקיע כבד עלי." מירה האלחוטאית המשיכה להפציר בפיקוד החטיבה "שילכו מיד תגבורת נשק ואספקה, המצרים בשערנו". החלטתו של אבידן להימנע מלתגבר ולסייע לניצנים שנויה במחלוקת עד היום... בשעה 11 בלילה פתחו המצרים בהפגזה כבדה על ניצנים. ההרעשה נמשכה עד לעליית השחר... אלפי פגזים ריסקו כל מבנה כל עמדה, מגני הקיבוץ נפגעו בעמדותיהם, הפצועים הובהלו לבית האבן במרכזו. המצב הלך והחמיר. עם שחר פרץ כוח שריון מלווה בהמוני חיילים מצריים את גדרות הקיבוץ. מירה שידרה קריאת מצוקה נואשת, מהפיקוד הגיע הודעת הרגעה לקונית. לא הייתה עוד תיקווה. עוד ועוד לוחמים נפגעו ונהרגו.בשעה 11 בבקר התקדמו הטנקים המצרים אל העמדות האחרונות סמוך למבנה האבן, המקלעים והרובים של המגינים לא הצליחו אלה לגרד את שריון הטנקים. חיילי הרגלים המצרים החלו עוברים עמדה ולחסל המגינים אשר חלקם נותר ללא תחמושת.אברהם שוורצשטיין הבין כי הקרב נואש. הועברה פקודה לסגת למבנה האבן. אחרוני הלוחמים נשאו הפצועים למבנה. "המצרים בתוך הקיבוץ..." שידרה נירה. בכוחות אחרונים ניסה אברהם למלט כוח מגינים דרך הוואדי הנסתר מאחורי מבנה האבן. לוחם אחד בלבד הצליח למלט נפשו מהתופת שהמטירו המצרים על הנמלטים. בידי אברהם לא נותרה ברירה, הוא זינק מבית האבן בידו גופיה לבנה לאות כניעה. אש האויב פסקה בבת-אחת, שלושה קצינים מצרים עלו מולו בראשם מפקד הכוח עבד אל מונעים חליף, כאשר הגיע אברהם אל מול הקצינים שלף עבד את אקדחו ולמול ענייהם הנדהמות של אחרוני מגני ניצנים ירה לעברו 3 כדורים והרגו. מירה לא ידעה את נפשה, ויצאה לעבר אברהם. לפתע שלפה את אקדחה וירתה בראשו של הקצין המצרי . חבריו הרגו אותה מיד. קיבוץ ניצנים נכנע . אחרוני הלוחמים נלקחו ברכבת לשבי בקהיר. באותו היום פרסם אבא קובנר "דף קרבי" ללוחמי גבעתי בו הוקיעה את כניעתם של מגני ניצנים. כתם הוטבע באנשי ניצנים הנותרים, כתם לא מוצדק שהעיק על אנשי ניצנים שנים רבות. לאחר החזרה מין השבי החליטו אנשי ניצנים בניהם 9 אלמנות ו-14 יתומים להקים חזרה את הקיבוץ, אך בחרו מקום מרוחק כ 3 ק"מ ממיקומה ההיסטורי של ניצנים. הזיכרונות, ההורים, האמהות והאבות שנפלו בשבילי הקיבוץ הישן היו מעבר לכוחותיהם.
אפילוג
"למרחב הדרום חזרה השלווה. נדמו קולות הקרב מחולון עד חולקיאת שוררת דממה.ורק לעת לילה שעה שהלבנה מאירה את שדות הקרב העזובים, שוב לוחשת הרוח כאז, אותות הקרב האחרונים עוד מעט ויעלמו. העשב יצמח ויכסה את מחסניות המקלעים החלודות את עקבותו של האדם הקטן אשר נאבק על הארץ הזו... " אורי אבנרי חייל גבעתי.
נפצע קשה בעיראק אל-מנשייה בדצמבר 48. הועתק בהתרגשות רבה, משלט העץ המוצב בעמדת הקרב בניצנים בא נפל יוסף נתנזון ז"ל כ"ט באייר תש"ח יוני 1948 מקיבוץ ניצנים ההיסטורי לא נותר הרבה למעט מבנה האבן - בית האפנדי-"הארמון" שנקנה ע"י ק.ק.ל ב-1942 ושימש למעשה כגרעינו של הקיבוץ, ומס' חפירות ועמדות קרב. האתר השוכן סמוך לכפר הנוער ניצנים משנה פניו בימים אלו, מוזיאון לכבודה של "האישה הלוחמת..." מוקם במבנה האבן המרשים העובר שיפוץ מקיף כך גם סביבתו. פנו לעצמכם שעה שעתיים לביקור
במקום, לפני או אחרי טיול החולות המדהים שזה עתה ערכתם...
יואבאלון
http://www.jeeptrip.com/





Sunday, April 10, 2005

חללי צה"ל ניצולי שואה


אבלס שמואל
אומשיוב ישראל
אייכלר בנימין
איסרזון מאיר
אלבסן אברהם
אלברכט אלברט
אלטמן יוסף
אליאש דב
אלכסנדרוביץ דב
אלפרן יצחק
אנגל יוסף
אסא משה
אסואיד מישל
אקנין מוריס
אקסלרוד נחום
אשכנזי יהושע
אשר אברהם
בודו יןסף
בוזור (בוז'יור) יעקב
בויום חיים
בוימינגר יוסף
בוכבינדר שלמה
בוכהייסטר נתן
בולה אלכסנדר
בוקי שמואל
בוקס אדמונד
בירנבוים ראובן
בלוך דב יעקב
בלט אברהם
בלייער יוסף
בלנדר אליעזר
בן-ציון בנימין
בן-שמחה פריד שלום
בנדרמכר יהושע
בסן יוסף
בראונר יעקב
ברג אברהם
ברגר אפרים
ברגר יעקב
ברומברג משה
ברונשטיין שלמה
ברטרם צבי
ברלר זאב
ברמן חיים
ברנר יעקב
ברנשטיין גרישא
ברנשטיין מתתיהו
ברקוביץ איזר
ברקוביץ דב
גבריאלי שמואל
גוטמן דוד
גוטרמן מנחם
גולדברג יוסף
גולדמן ברוך
גולדשטיין שמאי
גורמן אברהם
גורפינקל ד"ר שלמה
גורפינקל חיים
גיגר שאול
גיטלמן שלמה
גינוט יוסף
גלוזמן הנס
גלוזר בצלאל
גלזר (לוטר) אליעזר
גליקסמן יהודה
גלסטר צבי
גלר אברהם
גלר מרדכי
גנוט אריה
גנץ מאיר
גנץ מרדכי
גרובר חנן
גרומן שמואל
גרוס דב
גרוס פרד
גרינבאום אריה
גרינבלט משה
גרינברג ליאון
גרינס דב
גרינשפון בנימין
גרפונקל חיים
דובו שמואל
דוד אשר
דוידוביץ גילה
דוידוביץ מנחם
דוידוביץ שמעון
דויטש אברהם
דויטש אליהו
דומברוס שמואל
דוננפלד ברוך
דיטריך פרץ
דסקל נפתלי
דרט (דראט) אליהו
דרייפוס אדגר
דרסלר יעקב
הויזמן צבי
הורביץ נחום
הורן דוד
הילר רחל
הירש שמואל
הירשברג אהרון ארתור
הירשברג בנימין
הירשברג נחמיה
הלוי גרשון
הלר הניג
המליש נתן
הניג בנימין
הס מרדכי
הסמן משה
הרטמן יעקב
הרשקוביץ אהרון
הרשקוביץ אליעזר
הרשקוביץ אריה
הרשקוביץ טוביה
הרשקוביץ מרדכי
וולודינגר פסח
וולף צבי
וונסמן צבי
ויגדורוביץ בנימין
ויטמן מיכאל
ויילר רפאל
ויינגרטן אלכסנדר
וייס מרדכי
ויליאם צבי
וילינג דוד
וילינגר משה
וינברגר דב
וינברגר מלכה
וינגר אורי
וינגרטן אשר
ויס (לסלו) יצחק
ויס יוסף
ויס יצחק
ויסברד יעקב
ויסמן יוסף
וירצברגר שלום
ולד אברהם
וסרטיל חיה
וקסברג אברהם
ורשבסקי יעקב
זטורנסקי מרדכי
זיכלינסקי שלמה
זילברשטיין יעקב
זילברשפיץ (זילברשפריץ) אמנון
זיליג רודולף
זינגר אבא
זינגר חנה
זינגר ישראל
זיסו אליעזר
זליגמן דב
זליקוביץ שרגא
זלצר (רייס) עדה
זלצר (רייס) עדה
זלצר (רייס) רחל
זלצר (רייס) רחל
חבקין שרגא
חדש יצחק
חוטניצקי (חוטניצקה) מלכה
חיים מנחם
חיימוביץ דב
חיימוביץ יוסף
טבק משה
טויסיג שמואל
טוכמן משה
טולידנו יצחק
טייכמן יעקב
טנה אלתר
טנצמן מיכאל
טפר יצחק
טריסטר נחמיה
יהודה משה
יז'ורו שלום
יזרעאלוביץ יצחק
יחיאל שמחה
ילינק יצחק
יעקב יוסף
יעקובוביץ צבי
יעקובוביץ צבי
יעקובוביץ צפורה
יעקובוביץ שמעון
יפה נפתלי
ירוחמזון ברוך
ירוסט ישראל
ישינסקי שמואל
כהן אברהם
כהן אברהם
כהן אהרון
כהן בן-ציון
כהן יהודה
כהן צבי
כץ יעקב זולי
כץ ישראל
כץ מנחם
כץ צפורה
כץ שמעון
לאופר עקיבא
לאופר פנחס
לבקוביץ יוסף
לוגר יעקב
לוי (ביושקו) יוסף
לוי יוסף
לוי יצחק
לוי מרק
לוי עקיבא
לוין אביגדור
לוין צבי
לוין שאול
ליבוביץ דב
ליבוביץ שמחה
לידר אברהם
לידר אברהם
ליוינגסטון דוד
ליזר צבי
ליפשיץ מאיר
ליש דב
לנגנס משה
לנדאו אריה
לנדאו דב
לנצ'נר טננבוים שושנה
מאיר יעקב
מוגנדורף צבי
מולכו מרים
מוסל מאשה
מוסקוביץ יעקב
מורשציק זאב
מושינסקי משה
מייזליק יעקב
מיכאל מיכל נתן
מינס רחל
מירמלשטיין טוביה
מנדזלבסקי מרדכי
מנדל שלמה
מנוסביץ משה
מנטן שמחה
מססינג יוליוס
מץ שלמה
מצא אליעזר
מרקוביץ יעקב
נבו נובומיאס יעקב
נגינס חיים
נגל דב
נדלר אברהם
נודלמן שמואל
נוימן זק
ניימן זאב
ניסטור אהרון
נירנברג זלמן
נירנברג זלמן
סבדוש מרדכי
סגל מנדל
סובול דוד
סובלמן דב
סוין ישראל
סטלר (סטולר) שלמה
סטרולוביץ צבי
סימון (בן-שמעון) אברהם שלמה
סל חנן
סלבה שלמה
סלומון אליהו
סלומון יהושע
סמקובסקי יעקב
סקורניק אברהם
סקזו יהודה יוליוס
סרבנוגורה ישראל
פבונצלו בן-ציון
פבר מאיר
פדרמסר יעקב
פוגל עמנואל מוניה
פוימן לוי
פוניה ראובן
פורדי אברהם
פיאר פאייר עזריאל
פיארברגר אריה
פיגנבלט אברהם
פיטרו מרדכי
פיטרושקה נתנאל
פיטשון (פיצ'ון) מתתיהו
פייג אליעזר
פייגנבלט יחיאל
פיינשטיין צבי
פיליצר פנחס
פיסיקוביץ אריה
פיפק חיים
פירסט יואל
פירסטנברג אברהם
פישל משה
פישמן גרשון
פישמן צבי
פישר אברהם
פישר מתתיהו
פישר שלמה יהודה
פלבנר שלום
פלדמן מרדכי
פקולה ויקטור אריה
פקר יהושע
פרגמנט יצחק
פריד אהרון
פריד יוסף
פרידלנדר שרה
פרידלר אריה
פרידמן הלל
פרידמן יצחק
פרידמן שמואל
פרידריך משה
פרייזלר מנחם
פרייס אברהם
פרנוביק הנרי
פרנקל יואל
פרנקל שמואל שמעון
פרקש מאיר
צ'פניק קלמן
צימבל צנבל שלום
ציפרשטיין פסח
צרפתי אוסקר
צרקוביץ יוסף
קאופמן מנדל
קביליו צבי
קוה יצחק
קוהל מונדק
קוטנובסקי שלמה
קונטי יוסף (כץ ישראל)
קונסטנטיני רפאל
קופר מאיר
קורן ישראל
קורסונסקי יוסף
קורץ מרדכי
קטנבורג מרטין
קיפלוביץ חיים
קירש צבי
קירשנבוים דבורה
קירשנבוים חיים
קלמנוביץ גוטמן
קלנר זכריה
קנר צבי
קסלר אליהו
קפל אהרון
קצובה שלמה
קרבט דוד
קרבציק ברוך
ראובן חיים
רובינשטיין משה
רוג ישראל
רוגובין אליעזר
רוזן פנחס
רוזנווסר יצחק
רוזנפלד אהרון
רוזנר יצחק
רוט משה
רוטבוים יעקב
רוטמן יעקב
ריטיגשטיין יוסף
ריין יצחק
רינגבירץ מרדכי
רינגוולד יהודה
ריצר צבי
רכניץ זאב
רפופורט אלימלך
רפלוביץ יצחק
שבח חנן
שוארץ אברהם לייב
שוארץ דוד
שוארץ יונה
שוארץ מנחם
שוארץ מרדכי
שוארץ צבי
שוארץ שלמה
שוארצמן נחום
שוייצר שלמה
שולר אריה
שוסטר צבי
שורץ אליעזר
שטינקריצר ברוך
שטירמן גדליה
שטרן זאב
שטרנברג (דולק) אברהם
שטרנפלד יצחק
שטרקר יהושע
שיין אברהם
שיינהורן ריצרד
שילק משה
שימנסקי שמואל
שיפר ברנהרד
שיק צבי
שכנר צבי
שלומוביץ (מרדכי) אליעזר
שלומוביץ אליעזר
שם-טוב אליעזר
שמולביץ אשר
שמוקלר משה
שניידר משה
שניידרמן חיים
שניצר יצחק
שפיגל חיים ישראל
שפיצר יוסף
שפיר (שפיק) יעקב
שפר שמשון
שפרד וילפריד
שק יעקב
שרייבר שלמה
שרמן גרשון
אברמוביץ אברהם
אברמוביץ משה
אברמוביץ שמעון
אברמסון עטרה
אדוריאן מנשה
אדלר יצחק
אדלר מיכאל
אדלר מרדכי
אדלר שלמה
אהרון אליהו
אהרוני חיים
אובגש אברהם
אוביץ דוד
אוליצקי שלמה
אולריך (אולרה) מוריס
אונגר מנחם
אוסטר אפרים
אוספיץ יהודה
אופיר צבי
אושפיץ יעקב
אטל ניסים
איבנט אריה
אייבשיץ יוסף
בראון יוסף
בראונר יעקב
ויזל מאיר
וילנצ'וק שמואל
מולר יצחק
סטרביצנסקי שמואל
סמואל משה
סנדרוביץ עזריאל
סקלי ישראל
פינקה שמחה
פלם חיים
שפיר (שפיק) יעקב